פסק-דין בתיק ת"א 9723-12-09

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לשלם לידיו דמי תיווך.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 26.8.2008 חתמה הנתבעת על כתב הזמנת שירותי תיווך ביחס לרכישתה של דירה הממוקמת בקומה שישית אותו בניין בו התגוררה הנתבעת, ברחוב משעול השוהם 12 בחולון.

באותה עת טענה הנתבעת, כי אינה מעוניינת ברכישת דירה באותו בניין ואולם בדיעבד התברר לתובע, כי הנתבעת רכשה את הדירה נשוא טופס הזמנת התיווך תוך שהיא מסרבת לשלם לו את שכרו.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע החתים אותה, באמצע שנת 2009, על טופס ריק בחלקו ולאחר מכן עדכן אותה כי עסקינן בדירה הממוקמת בבניין בו היא מתגוררת. נוכח כך, הודיעה הנתבעת לתובע כי היא מכירה את הדירה עוד קודם פניית התובע, אך אינה יכולה לרכוש אותה עקב המחיר אותו מבקש המוכר לקבל.

הוסיפה הנתבעת וטענה כי לאחר אותו מועד, המשיכו התובע והנתבעת בניסיונות איתור דירה חלופית, ואולם משפנה אליה, לאחר זמן מה, המוכר במישרין ,והודיע כי הוא מוכן להפחית ממחיר הדירה, התקשרו הצדדים בהסכם.

לשיטת הנתבעת, ההודעה על התקשרותה בהסכם לרכישת הדירה, נעשתה על ידה במישרין לתובע מאחר וביקשה לעדכן אותו כי לא תתקשר בעסקה חלופית אשר הוצעה על ידו. 

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. טעמיי להלן.

שאלת זכאותו של מתווך לדמי תיווך הוגדרה ונקבעה במסגרת הוראות חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המתווכים").

נוכח כך, ובהתאם להוראות סעיף 14 לחוק המתווכים, מקום בו עותר תובע לתשלום דמי תיווך עליו להוכיח שלושה תנאים מצטברים:

א. היות התובע בעל רישיון מתווך כדין.

ב. חתימתו של הלקוח-הנתבע על טופס הזמנה בכתב לביצועה של פעולת התיווך.

ג. היות התובע הגורם היעיל להתקשרותם של המוכר והקונה בהסכם.

התובע הוכיח כי הינו בעל רישיון תיווך כדין. על כך לא חלקו הצדדים.

באשר לחתימת הנתבעת על טופס הזמנת שירותי תיווך, נחלקו הצדדים בטיעוניהם (הן העובדתיים והן המשפטיים), וכדלהלן:

א. מועד החתימה על טופס ההזמנה.

ב. היקף הנתונים שפורטו בטופס ההזמנה ככל שהדבר נוגע להוראות סעיף 9(א) לחוק המתווכים.

ג. מועד מילוי הנתונים.

ה. משמעות חתימתה של הנתבעת על הטופס.

דומה, כי השאלה המהותית הראשונה בה נדרשתי להכריע, היא שאלת מועד החתימה על טופס ההזמנה.